החלטה בתיק רע"א 58212-05-13

1.         בבקשת הערעור שבכותרת עותרת מועצה מקומית כפר כנא (המבקשת), לבטל את החלטת בית משפט קמא מיום 26/05/13 (כב' הש' גלפז-מוקדי), אשר ניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים (להלן: "ההחלטה").

2.         על פי ההחלטה נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה למתן צוים זמניים אשר תכליתם היתר למשיבה, לבצע לאלתר עבודות גבייה אצל המבקשת בהתאם לתנאים שנקבעו בחוזה בין הצדדים ובתואם למכרז בו זכתה המשיבה.

להשלמת התמונה אבהיר כי בתביעה העיקרית, עתרה המשיבה שיוצהר, על צד העיקר, כי ההודעה על ביטול ההתקשרות החוזית שבין הצדדים ואשר נשלחה על ידי המבקשת בשל טענות להפרות חוזיות יסודיות, אינה כדין וכי המשיבה זכאית לאכוף את ההתקשרות.

3.         להוסיף כי המבקשת גם ראתה להשלים בקשה (בהולה כהגדרתה) לעיכוב ביצוע ההחלטה, זאת עד להכרעה בבקשה הנוכחית.

4.         לאחר עיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל ההכרעה כי אין הבקשה צריכה תשובה וראיתי לדחותה לאלתר, זאת על פי הסמכות שבתקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי.

5.         בדין קבע בית משפט קמא כי תביעת המשיבה לכאורה מבוססת, ובוודאי שאינה מחוסרת סיכוי ממשי.

6.         השתלשלות האירועים אשר נסקרו בהרחבה בהחלטה ובטיעוני הצדדים, לרבות משלב הליכי המכרז (עליהם חולש פסק הדין בעת"מ 1050-12) ועד להודעות המערערת למשיבה על ביטול ההתקשרות החוזית בשל הפרות יסודיות לכאורה, מבססות כדבעי, לא רק את זכותה החוזית של המשיבה, אלא גם את סימני השאלה באשר לתוקף "וענייניות" הודעת הביטול, החד צדדית של המערערת.

7.         מבלי להתעלם מהאבחנה המתחייבת בין ההכרעות בעתירה המינהלית אשר התנהלה בין הצדדים, לשאלות החוזיות העומדות להכרעה בתביעה העיקרית נשוא ההחלטה (לכאורה בהתבסס על התרחשויות שאירעו בשלב ההתקשרות עצמה), הרי קיימת בהחלט חפיפה ורלוונטיות, בנקודות מהותיות שונות, בין ההליכים, זאת לרבות באשר לדרך ההתנהלות, למניעים לכאורה, לשאלת תום הלב ולנכונות האמיתית של המערערת להוציא אל הפועל את ההתקשרות החוזית שנכפתה עליה מול המשיבה, בפסק הדין בעתירה המינהלית.

האמור יפה גם בהקשר להחלטת בית המשפט המינהלי על נימוקיה, במסגרתה נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אותה הגישה המערערת (החלטה מ- 25/03/13).

8.         מכל מקום בית משפט קמא בחן בנוסף, על פי הנדרש לשלב הנוכחי של ההליך, גם את המשקל הלכאורי של הנימוקים וההפרות המפורטים בהודעת הביטול ששלחה המשיבה, ועד כמה יש באלו להצדיק הודעת ביטול, בגין הפרות יסודיות בנסיבות. גם בחינה לכאורית זו אכן מבססת כנדרש את סיכויי תביעה המשיבה, כמובן מבלי לקבוע כל מסמרות לעניין התיק העיקרי שיתברר בבוא העת, לרבות ובפרט בסוגיות אלו.

9.         לא מצאתי כל בסיס להתערב גם בהכרעות בית משפט לשאלת מאזן הנוחות.

10.        בדין התעלם בית משפט קמא מהטענות אשר היו ונותרו לא רלוונטיות, בכל הנוגע למידת האהדה לה זכתה המשיבה בקרב תושבי המועצה, על סמך התקשרות העבר.

זאת ועוד, ההתקשרות אשר את אכיפתה מבקשת המשיבה, אכן אינה בגדר חוזה למתן שירותים אישיים, כשמכל מקום סרוב המערערת, לכאורה, להשלים למעשה עם תוצאות פסק הדין המינהלי ולהכיר בחובתה לשתף פעולה ולעבוד עם המשיבה, לא נכון וישמשו שיקול בבחינת מאזן הנוחות, לעניין הסעד הזמני שבדיון.

11.        יתרה מזאת ומבחינת טובת תושבי המועצה, עדיפה, עד להכרעה בתביעה העיקרית, פעילות המשיבה, אשר ביצעה בעבר שירותי גבייה במועצה ובקיאה בנושא (גם בהנחה והיא חסרה כיום מנהל כזה או אחר), זאת על פני שירותי הגבייה הפרטיים, הזמניים והחלקיים הניתנים כיום, כנטען.

כמובן, וככל שלאחר בירור התביעה העיקרית, יוכרע כי המשיבה אכן הפרה את ההתקשרות על פי תנאי החוזה שבין הצדדים ותביעתה תידחה, תהיה רשאית המבקשת, לפעול להוצאת מכרז התקשרות לאיתור גוף גבייה חדש, לטובת אזרחיה, ומבלי שהתקופה הזמנית בה נכפתה עליה ההתקשרות עם המשיבה, מפרת החוזה, גרמה לה נזק בלתי הפיך שאינו ניתן לפיצוי כספי, אם יוכח.

12.        מנגד ברור כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למשיבה נזק בלתי הפיך, שעה שגם אם תזכה זו בתביעתה ויוכח כי היא זכאית לאכוף את ההתקשרות בה זכתה על פי מכרז, תימצא עצמה אל מול מתקשר צד ג', למתן שירותי גבייה למשיבה, "שנכנס בנעליה" בתקופת הביניים, על הנגזר מכך לסיכויי האכיפה.

13.        אוסיף, על אף שאינני רואה לדברים חשיבות מכרעת בנסיבות, כי גם אני איני סבור כי הסעדים הזמניים בענייננו, באים בגדר צווים המשנים מצב קיים (על עוצמת הפגיעה הכרוכה בצווים שכאלה).

"המצב הקיים" בנסיבות דנן, כולל את המשיבה לה ניתנה הזכות לבצע את הליכי הגבייה מטעם המערערת זאת מ- 01/04/13 לכל המאוחר. ניסיון המערערת למנוע או להפסיק התקשרות זו, הוא דווקא, בבחינת שינוי המצב הקיים.

14.        לאור המכלול, לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ואני מורה כאמור על דחיית הבקשה.